קצת על התוכנית:
חברות הקהילה של הנני בקרית גת ואשקלון, התכנסו בחבורה בשנה האחרונה בכפר ביתא ישראל,  כדי לעסוק במסע חייהן, בין השאר דרך מסען כילדות ונערות צעירות מאתיופיה לירושלים.

במהלך הסדנא המשתתפות נפגשו מחדש עם חוויות ילדות ועם עולמן הפנימי , תרגלו מיינדפולנס, שחזרו את חווית המסע בטיול לילי בירושלים, ולמדו על משמעות של ריפוי הנפש מפצעי עבר. החבורה החמה והמכילה אפשרה לכל אחת להביא את סיפורה הייחודי, המאתגר  והמרתק לידי ביטוי .

רסיסים מתוך חוויות חיים לא פשוטות אך מעצבות אלו, הפכו לעבודות אמנות הנושאות מסר עמוק ולעיתים נוקב.

קצת על התערוכה:
התערוכה "מסעות" עוסקת במסע האישי ובמסע הקהילתי של ישראלים יוצאי אתיופיה.
התערוכה מעמידה באור הזרקורים יצירות של תשע נשים אמיצות שעוסקות בזיכרונות המתוקים של ילדות פשוטה, בגעגוע העמוק לירושלים של זהב, בהתרגשות הגדולה של רגעי הבשורה על העלייה ארצה, בקשיים הגדולים שבהליכה הממושכת במדבר שאין לו סוף, בפחד ובאימה מחשכת הדרך ומהמפגש המרגש עם אדמת הארץ.
לצד כל אלה עומדים קשיי הקליטה, לימוד שפה ותרבות שונה
ותחושת זרות קשה ומרה וחיפוש אחרי בית.

החומרים והחפצים שמובילים את היצירות הם למעשה כמו "השיר הפשוט של הלחם", החפצים הם פשוטים ויומיומיים והם מבקשים לעורר לשאלות ולהתבוננות על המציאות מזווית אחרת. הצורות מוכרות אך החיבור בין החלקים השונים יוצר ניגוד קשה או ריכוך לא צפוי.
שמלת ילדות קטנה ורקומה שמספרת אוספי זיכרונות או שמלה רכה שעליה עקרבי זהב שמאיימים עליה ושמלה אחת ארוכה וחלומית שמאזכרת רגע אחד קטן ומיוחד לפני המסע הארוך.
שתי טליתות ושאגת חיות ובית אחד שמתפוצץ ועף ושוב פעם בורא את עצמו מחדש…
מגב וסמרטוט ודלי המבקשים לתת צבע ועומק לכל אותן נשים שקופות שמנקות את המרחבים הציבוריים.
סדרת מלאכות יד שמוקדשת לדור ההורים שטוו וארגו ורקמו ואירחו וטחנו ומזגו וקיימו עולם עשיר ומלא. מלאכות אלה שנשארו באתיופיה הותירו כאן זמן ללמוד מחדש שפה ומימוש יכולות ומעל הכל האמירה הנוקבת לך-לך מארצך כפשוטו של מקרא מרחפת מעל נופי הכפר והמדבר.

תערוכה זו מבקשת לתת קול ובמה לתרבות העשירה, ליופייה של הפשטות אותה השאירו מאחור, ולאמונתם האינסופית שלא כבתה למרות הקשיים, הכאב והאובדן במסע ההגעה והקליטה בארץ.

אוצרת ומלווה אומנותית עפרה אראל |מנחות הקבוצה גאולה הדראי חגית שמידט.